החלטה בתיק ת"ט 34450-12-11

החלטת רשם ההוצל"פ מיום 12/12/2011 קובעת, כי ההתנגדות הוגשה " לכאורה באיחור", בצירוף בקשה להארכת מועד.

כותרת הבקשה להארכת מועד מציינת, כי הסעד המבוקש בבקשה, הוא " לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועדה ואך לחילופין, התבקשה הארכת מועד". הבקשה הוגשה לרשם ההוצל"פ, אשר ביכר לא לעסוק בשני הסעדים המבוקשים, אלא אך בבקשה להארכת מועד.

עפ"י הבקשה,  עד להגשתה (ביום 12/12/2011) לא הומצאה למבקשת אזהרה ולכן טרם חלפה התקופה בה ניתן להגיש התנגדות לביצוע התביעה. לראשונה נודע למבקשת אודות תיק זה, עת הודע לה מהבנק  בו מנהלת היא חשבונה, ביום 30/11/2011, אודות עיקול שהוטל על חשבונה.

ביום 04/12/2011 פנתה אל לשכת ההוצל"פ וצילמה את הבקשה לביצוע שטר בגינה נפתחו ההליכים (המדובר בתביעה על סכום קצוב ולא בשטר - ש.ר).

עוד נטען בבקשה, כי " הכתובת המעודכנת בה כלל הינה כתובתה של המבקשת, אך היא מעולם לא קיבלה את האזהרה בתיק זה" (כך במקור - ש.ר).

המבקשת מציינת, כי מעולם לא ראתה אזהרה המודבקת על דלת דירתה, בין אם זה נעשה בכתובת בה היא גרה ובין אם זה נעשה כך בכתובת אחרת, וכן ציינה, כי אמה נמצאת בדירתה בכל יום, עד השעה 22:00, ואיש לא פנה אל האם.

הבקשה נסמכת על ההלכה שנקבעה ברע"א 2793/01 לידיה לאופר נגד דוד גבאי על מנת לתמוך בטענת המבקשת, כי טרם חלפה התקופה שבה ניתן להגיש התנגדות.

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקשת החוזר על עובדותיה, המפורטות לעיל, כמו גם אחרות.

כ-5 ימים לאחר החלטתי המזמינה את תשובת המשיבה הגישה המבקשת גם בקשה לקבוע, כי התביעה אינה מתאימה ו/או ראויה לסדר דין מקוצר.

באותה עת, טרם ניתנה תשובת המשיבה, ועל כן, נקבע בהחלטה מיום 26/12/2011, כי התשובה תתייחס לשתי הבקשות.

הבקשה השניה מציינת, כי התובענה אינה עומדת בתנאים המפורטים בסעיף 81א1 בחוק ההוצל"פ, באשר לא צורף כל מסמך עליו יש ראיה בכתב.

תשובת המשיבה מיום 06/01/2012 מציינת, כי טרם נקיטת ההליכים נשלח לתובעת ביום 09/08/2010 למענה ברח' נהרונית 28/10 חדרה מכתב התראה, כי התנהלו בין התובעת לנתבעת שיחות טלפונית לא מעטות, שתכליתן להביא לידיעתה החוב והחובה לסלקו. המבקשת ובא-כוחה ביקשו מן המשיבה מסמכים נשוא החוב וביקשו לשלוח אותם למען ב"כ המבקשת וגם למענה הפרטי של המבקשת אשר אינה שונה מהכתובת הידועה לתובעת.

עוד מציינת התשובה, כי אין מחלוקת אודות מענה העדכני של המבקשת בה היא מודה בתצהירה.

באשר לטענה, כי התובענה אינה מתאימה להגשה בלשכת ההוצל,פ מציינת המשיבה, כי " המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה יש בהם כדי להעיד כי היו הסכמים בכתב בין התובעת לנתבע, אשר מכוחן נחתם חוזה עסקה, והנתבעת הביאה פרטי חשבונה ויתר פרטים לתובעת...".

אמירה זו, נועדה לתמוך באמור בשלהי התשובה, לפיה, עפ"י הפסיקה די בראשית ראיה בכתב על מנת לקבוע, כי דין התביעה להתנהל כתביעה על סכום קצוב.

תשובת המבקשת מיום 18/01/2012 לתשובת המשיבה, מציינת, כי התשובה אינה כוללת התייחסות עניניית/משפטית/עובדתית לקבוע, כי התביעה אינה ראויה להיות מוגשת בסדר דין מקוצר, נוכח דלות המסמכים שצורפו.

המבקשת מציינת בתשובתה אף זאת: המשיבה בחרה לא לצרף תצהיר לסתור את טענת המבקשת, כי לא בוצעה בדלת ביתה הדבקה כלשהי, שעה שתצהיר "המדביק" לא צורף.

באשר לבקשה לקבוע, כי התובענה אינה ראויה להיות מוגשת בלשכת ההוצל"פ סבורני, כי אין מקום לדון בה, בטרם תוכרע הבקשה להארכת מועד.

ממילא, בהתאם להוראות חוק ההוצל"פ בסעיף 81א1(ד)(1), רשאי חייב להגיש התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב, גם מן הטעם הנטען ע"י המבקש: לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים להגשת תביעה על סכום כסף קצוב כהגדרתה בסעיף 81א1(א).